לתקופת ההיריון והלידה, יש פנים נוספות שלכם כזוג. במארג העדין של מערכת היחסים מתחוללים שינויים בעקבות הפיכתכם להורים או הרחבת המשפחה.

במהלך ההיריון נשים יותר נוטות במחשבות על העובר, הלידה, התארגנות והיערכות – זוהי התבוננות פנימית ואילו הגברים יותר נוטים לעסוק בפרנסה – זוהי התבוננות חיצונית. הלידה ההולכת וקרבה מעלה לעיתים תהיות ופחדים תפקודיים ורגשיים על מה שעתיד להתרחש בחדר הלידה, מקומו של בן זוגך, מידת תמיכתו בך והתמודדותו עם הסיטואציה. עוד בטרם תגיעו לחדר הלידה אני ממליצה שתשוחחו ותתאמו ציפיות ביניכם.

מיניות האישה משתנה על פני רצף ההיריון. לרוב בשליש הראשון רוב הנשים חשות בחילות, עייפות, חשש מפגיעה בהיריון הצעיר והרצון בקרבה אינטימית וקיום יחסים יורד. בשליש השני חשים פיזית יותר טוב וחוזרת התשוקה והרצון לקרבה. בשליש השלישי מרגישים כבדות פיסית, קיים קושי רגשי לאור החששות מהלידה המתקרבת ושוב יש דחייה של קיום יחסים.

בשינויים שחלים במיניות האישה, בן הזוג מוצא את עצמו לבד ואינו מוצא את מקומו הטבעי בזוגיות שהייתה לפני ההיריון.

זוגות נוטים לחשוב שלאחר הלידה, הזוגיות, האינטימיות והמיניות יחזרו להתהוות כמו בעבר. כדאי להתכונן ולהפנים את השינויים שחלים בכם, לבקש תמיכה במידה ואתם זקוקים לה, ולשוחח על הדברים, על הצרכים המשתנים, על הציפיות שלכם אחד מהשני ומהסביבה הרוחשת סביבכם.

מערכת יחסים פושטת ולובשת צורה, אל תחששו להביט במראה בהמון הערכה ואהבה ולהוקיר תודה על מה שהיה ועוד על מה שייבנה בעתיד.