בדיקות במהלך ההריון

במסגרת מעקב היריון נעשות בדיקות בשלבים שונים, אז קצת

 סדר שלא תלכי לאיבוד:

שליש ראשון (שבועות 1-13)


  • שבועות 7-9

הבדיקה הראשונה בהריון היא בדרך כלל אולטרסאונד לגילוי דופק העובר, לאישור ההיריון ותקינותו. בשבועות הראשונים להריון מבצעים גם בדיקות שתן ודם שכוללות ספירה, סוג דם, Rh, סוכר ונוגדנים.

 

בדיקת סיסי שליה - נועדה לאתר מחלות גנטיות וכרומוזומליות אצל עוברים בסיכון. הבדיקה נעשית באמצעות לקיחת דגימות (כמעין ביופסיה) של תאים מהשליה, בגישה בטנית (בדומה לדיקור מי שפיר) או וגינאלית (בדומה לבדיקת פאפ).


  • שבועות 11-14

בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת דם ואולטרסאונד להערכת מידת הסיכון  לתסמונת דאון בעובר מבחינה סטטיסטית.  בבדיקה נמדדים עובי שכבת הנוזל התת-עורי שנאגר בעורף העובר, המרחק שבין הראש לעכוז (גיל ההיריון), עצם האף של העובר וזרימות בכלי הדם והלב שלו.

 

שליש שני (שבועות 14-26)


  • שבועות 14-17

סקירה מערכות מוקדמת – בדיקת אולטרסאונד בגישה וגינאלית, שמטרתה לאתר מומים מבניים באיברי העובר ולהעריך את התפתחותו. הבדיקה בוחנת נתונים כגון היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם הירך ובודקת את ההתפתחות האנטומית של העובר בשלב זה.


  • שבועות 17-20

חלבון עוברי – בדיקה דם מטרתה לקבוע את הסיכון לתסמונת דאון או מומים חמורים במוח ובתעלת העצבים, בדופן הבטן ומומים נוספים מבחינה סטטיסטית. זאת, בהתבסס על רמת שלושה חלבונים שנבדקים בדם האם: חלבון עוברי, חלבון הורמון שלייתי והורמון  אסטריול.


  • שבוע 17 ואילך

דיקור מי שפיר – נועדה לאתר מומים או מחלות גנטיות בעובר, ונעשית באמצעות נטילת דגימת מי שפיר הכוללת תאים עובריים. בתאים אלו נבדקים הכרומוזומים של העובר. עודף או חסר שלהם מאבחן תסמונות שונות כגון תסמונת דאון (תוספת של כרומוזום 21). ​הבדיקה נעשית באמצעות החדרת מחט דקה דרך דופן הבטן לשק השפיר ושאיבת כ-25 סמ"ק נוזל.  בדגימת הנוזל ניתן לבצע גם בדיקת "צ'יפ גנטי" לאיתור פגמים כרומוזומליים בחומר התורשתי. בשנים האחרונות נפוצה בדיקת NIPS בדיקה לא פולשנית שבוחנת את הדנ"א (החומר הגנטי) של העובר בדם של האם ויכולה לשלול בסבירות גבוהה מחלות כרומוזומליות.


  • שבועות 19-25

סקירה מערכות מאוחרת – בדיקת אולטרסאונד מקיפה בגישה בטנית, היא דומה לסקירת מערכות המוקדמת, בשלב זה מימדי העובר גדולים וניתן לסקור את האיברים ותפקודם ביתר קלות, נבדק מצג ומנח העובר, מיקום השליה, מס' כלי הדם בחבל הטבור, נמדדת כמות מי השפיר, דופק ותנועות העובר.


  • שבוע 24

העמסת סוכר ונוגדנים – בדיקה זו נועדה לאתר נשים בסיכון לסוכרת הריון. הבדיקה נחלקת לשניים: העמסת סוכר של 50 גרם הינה בדיקת סקר שלאחר שעה נלקחת בדיקת דם. במידה והתוצאה תחרוג מגבולות הנורמה, תשלחי לבדיקה אבחנתית של העמסת סוכר 100 גרם. בבדיקה זו יילקחו ממך דמים בהפרשי זמן: לפני העמסה, לאחר שעה, לאחר שעתיים וכעבור שלוש שעות. בדיקות דם נוספת תילקח לבדיקת נוגדני Rh לנשים בעלות Rh שלילי.


שליש שלישי (שבועות 27-40)


  • שבועות 30-33

אולטרסאונד  מעקב גדילה – בטווח שבועות אלה עורכים בדיקת אולטרסאונד למעקב גדילה של העובר. מטרת הבדיקה היא להעריך את מצב העובר, התפתחותו ותנוחתו ולקבוע את מיקום השליה. במסגרת הבדיקה מנוטר נפח מי השפיר, שמהווה מדד להתפתחותו התקינה של העובר.  לקראת הלידה קיימת גם חשיבות לקביעת תנוחת העובר (ראש, עכוז או רוחב). אם העובר במצג עכוז, יוצע לאישה לבצע היפוך שלו או שהיא תופנה לניתוח קיסרי. בשבועות אלה מומלץ לגבש תכנית לידה.


  • שבוע 35

תרבית לחיידק GBS – בשבוע זה מבצעים בדיקת תרבית ל GBS נוטלים דגימה מפי הטבעת ומהנרתיק, כדי לבדוק נוכחות של חיידק סטרפטוקוק מסוג B אשר שכיח במערכת העיכול. החיידק אינו נחשב אלים או מסוכן, אך מעבר של העובר בתעלת לידה של אישה הנושאת אותו עלול לגרום לתחלואה של היילוד בזיהום ואף לתמותה. לכן אם החיידק אובחן, על היולדת לקבל עירוי תוך-ורידי של אנטיביוטיקה במהלך הלידה. אם היולדת לא הספיקה לקבל טיפול, בשל לידה שהתפתחה במהירות, יקבל היילוד טיפול אנטיביוטי ב-48 השעות שלאחר הלידה.


  • שבוע 40 ואילך

מעקב הריון עודף – משבוע 40 להריון מתחילים לבצע מעקב הריון עודף. המעקב כולל ניטור עוברי (מוניטור) ובדיקות אולטרסאונד להערכת מצב העובר - נשימה, תנועות, משקל, כמות מי שפיר ועוד.